הברון המגואל

הברון המגואל
מידע ביוגרפי
נולד/ה	אחרי 982 בריטניה
נפטר/ה	המאה ה-11 אלבניה
מידע ביולוגי
סוג	אנושי (בעבר) רוח רפאים
מין	זכר
צבע עור	בהיר
נספחים
מקצוע	רוח הרפאים של בית סלית'רין
בית	סלית'רין
נאמנות	הוגוורטס סלית'רין

[Source]

שיימוס פיניגן: "למה הוא מכוסה בדם?"

ניקולס דה-מימזי פורפינגטון: "מעולם לא שאלתי."

— שיימוס פיניגן שואל את סר ניקולס על הברון המגואל.

הברון המגואל היה קוסם שלמד בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות בתקופה בה מייסדיה ניהלו אותו והוא שובץ לבית סלית'רין. לאחר הוגוורטס, הוא התאהב בהלנה רייבנקלו, אך היא לא אהבה אותו בחזרה. הוא נשלח ע"י רוונה רייבנקלו לחפש את הלנה באלבניה, אך הלנה סירבה לחזור אימו והוא רצח אותה מתוך כעס. לאחר שהבין מה עשה, הברון התאבד.

לאחר מותו, הוא הפך לרוח הרפאים של בית סלית'רין. בשל היותו מכוסה לנצח בדמה של הלנה רייבנקלו, הוא זכה לכינוי "הברון המגואל". 

ביוגרפיה

חייו המוקדמים

"הברון תמיד היה אדם חם-מזג."

—הלנה רייבנקלו מספרת על הברון המגואל.

הברון נולד למשפחת אצולה, לא לפני שנת 982 לספירה. 

בגיל 11 החל ללמוד בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות. הברון היה בין דורות התלמידים הראשונים של הוגוורטס, שכן בעת לימודיו עדיין ניהלו אותו המייסדים המקוריים. הברון שובץ לבית סלית'רין. בשלב מסויים פגש במהלך לימודיו בהוגוורטס את הלנה רייבנקלו והתאהב בה. עם זאת, היא תמיד דחתה את חיזוריו.

מותו

"הוא מצא אותי ביער שבו הסתתרתי. כאשר סירבתי לחזור עימו, הוא הפך אלים. הברון תמיד היה אדם חם-מזג. מתוך זעם על סירובי וקנאה בחופש שלי, הוא דקר אותי... כשהבין את שעשה, הוא התמלא חרטה. הוא לקח את הנשק שקיפח את חיי, והשתמש בו על-מנת להרוג את עצמו. מאז ובמשך כל אותן מאות שנים מאוחר יותר, הוא נושא את השלשלאות שלו לאות של כפרה... כפי שעליו לעשות."

—הלנה רייבנקלו מספרת להארי פוטר על נסיבות מותו של הברון המגואל.

בשלב מסויים בחייו, רוונה רייבנקלו ביקשה מהברון למצוא את בתה, הלנה, לאחר שזו גנבה את העטרת שלה וברחה לאלבניה. באותה עת רוונה נפלה למשכב, יש האומרים כתוצאה משברון לב לאור מעשיה של בתה. רוונה ידעה כי הברון מאוהב בהלנה וכי הוא יעשה הכל על מנת להשיבה. ואכן הברון הצליח לעלות על עקבותיה של הלנה באלבניה. לאחר שמצא אותה, הברון ניסה לאלץ אותה לחזור עימו, אך היא סירבה, ובהתקף של זעם הוא הרג אותה. הברון התמלא בצער וחרטה, והחליט להרוג את עצמו באותו כלי שבו דקר את הלנה. 

לאחר מותו

"הארי הביט לעבר השולחן של סלית'רין וראה רוח-רפאים איומה יושבת שם, עם עיניים ריקניות בוהות, פרצוף קודר, וגלימה מוכתמת בדם כסוף."

—תיאור של הברון.

לאחר מותו, הברון החליט להפוך לרוח-רפאים ושב לטירת הוגוורטס, שם הפך לרוח הרפאים של בית סלית'רין. הברון היה מלא חרטה על מעשיו, ולכן החליט לשאת שלשלאות כבדות לאות כפרה. נראה כי אף אחד לא יודע מה הסיבה להיותו מכוסה בדם, גם לא רוחות הרפאים השוכנות בטירה, למעט הגבירה באפור. מסיבות שלא הוסברו לחלוטין, כנראה בשל המוניטין האלים והמסוכן שלו, הברון רכש את כבודו של פיבס, שכן הוא היחיד, מלבד אלבוס דמבלדור, שמצליח להשתלט עליו. 

שנת הלימודים 1991-1992

"אז - תלמידי גריפינדור חדשים! אני מקווה שאתם הולכים לעזור לנו לזכות באליפות גביע הבתים השנה? גריפינדור מעולם לא הפסידה כל כך הרבה שנים. סלית'רין זכו בגביע כבר שש שנים ברציפות! הברון המגואל כבר כמעט בלתי נסבל - הוא הרוח של בית סלית'רין."

—סר ניקולס מדבר על הברון.

ב-1 בספטמבר, 1991, הברון השתתף בסעודת פתיחת שנת הלימודים בהוגוורטס, וישב ליד תלמיד השנה הראשונה דראקו מאלפוי, שלא נראה מרוצה במיוחד מסידור הישיבה הנ"ל.

זמן קצר לפני חצות ב-12 בספטמבר, 1991, הברון המגואל חלף פעמיים במסדרון שעל-יד האישה השמנה, מה שהפחיד מאוד את נוויל לונגבוטום, שנאלץ לישון במסדרון כי שכח את הסיסמה למגדל גריפינדור.

שנת הלימודים 1992-1993

"הם חלפו על פני נזירות עגומות, אדם בבגדים מרופטים כבול בשלשלאות, והכומר השמן, רוח הרפאים העליזה של הפלפאף, שדיבר עם אביר עם חץ הבולט ממצחו. הארי לא היה מופתע לראות ששאר רוחות הרפאים שמרו מרחק מהברון המגואל, רוח רפאים קודרת, בעלת עיניים בוהות ומכוסה בכתמי דם כסופים."

—תיאור של הברון בעת מסיבת יום-המוות ה-500 של סר ניקולס.

בערב ה-31 באוקטובר 1992, הברון נכח במסיבת יום המוות ה-500 של סר ניקולס דה מימזי פורפינגטון. רוחות הרפאים שנכחו במסיבה השתדלו לשמור מרחק מהברון.

שנת הלימודים 1994-1995

"פיבס, כמובן. הויכוח הרגיל, אתם יודעים. הוא רצה להשתתף בסעודה- טוב זה לא ייתכן בשום צורה, אתם יודעים איך הוא, ברברי לחלוטין, לא יכול לראות צלחת של אוכל בלי לזרוק אותה.. ערכנו מועצת רפאים - הכומר השמן ביקש שניתן לו עוד הזדמנות - אבל הברון המגואל הטיל וטו, ועדיף כך אם תשאלו אותי."

—מועצת הרוחות דנה בפיבס.

ב-1 בספטמבר, 1994, רוחות הוגוורטס התאספו על מנת להחליט האם לאפשר לפיבס להשתתף בסעודת פתיחת שנת הלימודים. הכומר השמן רצה לתת לו הזדמנות נוספת, אבל גם סר ניקולס וגם הברון התנגדו לכך. בתגובה לכך, פיבס זרע הרס במטבחים, התיז מרק לכל עבר, פיזר סירים ומחבתות והפחיד את גמדוני הבית שהיו במקום. 

מאוחר יותר באותה שנה, הברון חלף על פני הארי פוטר ורון וויזלי במגדל הצפוני, בזמן שהשניים דיברו תחזיותיה שלסיביל טרלוני אודות מותו הודאי-לכאורה של הארי.

שנת הלימודים 1995-1996

ניקולס דה-מימזי פורפינגטון: "לא הייתי הולך לשם אם הייתי במקומך. פיבס מתכנן מתיחה משעשעת על חשבונו של האדם הבא שיחלוף על פני הפסל של פרסלסוס בהמשך המסדרון."

הארי פוטר: "האם זה כרוך בכך שפרסלסוס ייפול על ראשו של אותו אדם?"

ניקולס דה-מימזי פורפינגטון: "באופן מפתיע, כן. מקוריות מעולם לא הייתה נקודה חזקה אצל פיבס. אני אלך לנסות למצוא את הברון המגואל... הוא אולי יצליח לעצור את זה... להתראות, הארי."

— הברון המגואל הוא היחיד שמצליח להשתלט על פיבס.

במהלך סעודת פתיחת השנה ב-1995, רון וויזלי העליב את סר ניקולס בפחדנות, לאחר שסר ניקולס הצהיר כי הוא לעולם היה מעלה בדעתו להתווכח עם הברון המגואל.

בהמשך אותה שנה, סר ניקולס חיפש את הברון המגואל, בתקווה שיוכל לעצור את פיבס מלהפיל את הפסל של פרסלסוס על ראשו של האדם הראשון שיחלוף על פני הפסל. 

שנת הלימודים 1996-1997

הארי פוטר: "איפה הוא?"

ניקולס דה-מימזי פורפינגטון: "אה, נאנח ורוטן לעצמו במגדל האסטרונומיה, אחד מהבילויים המועדפים עליו..."

— תחביב קודר של הברון.

ב-22 באפריל, 1997, הברון ראה את אלבוס דמבלדור חוזר לטירת הוגוורטס לאחר שיצא לעוד אחד מחיפושיו אחר ההורקרוקסים של וולדמורט, והוא סיפר על כך לסר ניקולס. לאחר מכן הוא המשיך למגדל האסטרונומיה ושם נאנח ורטן לעצמו. 

ידוע כי רוחות הרפאים של טירת הוגוורטס נכחו בהלווייתו של מנהל ביה"ס אלבוס דמבלדור. סביר להניח כי גם הברון המגואל נכח בלווייה. 

שנת הלימודים 1997-1998

ב-2 במאי, 1998, בקרב על הוגוורטס, מוזכר כי רוחות הרפאים נכחו באולם הגדול, סביר להניח שגם הברון היה שם. מאוחר יותר, רוחות הרפאים התאספו באולם והצטרפו לאבל המשותף על המתים בקרב. 

מראה חיצוני

"הברון המגואל היה הרוח של בית סלית'רין, רוח רפאים קודרת ושקטה המכוסה בכתמי-דם כסופים."

—תיאור.

בהתאם להיותו רוח רפאים, הברון המגואל הינו חיוור מאוד, לבן כפנינה, ושקוף למחצה. עיניו שחורות ובוהות ופניו קודרים. הוא עוטה גלימה המכוסה בכתמי-דם כסופים ונושא שלשלאות. 

אישיותו ותכונותיו

ניקולס דה-מימזי פורפינגטון: "שיתוף פעולה שקט, זה המפתח. אנו רוחות הרפאים, למרות שאנו משתייכים לבתים שונים, שומרים על קשרי ידידות. על-אף התחרותיות בין גריפינדור וסלית'רין, לעולם לא הייתי חולם להיכנס לוויכוח עם הברון המגואל."

רון וויזלי: "רק בגלל שאתה מפחד ממנו."

— רון וויזלי וסר ניקולס מדברים על הברון.

במהלך חייו, הברון תואר ע"י הלנה רייבנקלו כאדם בעל מזג-חם. מנסיבות מותם של השניים ניתן ללמוד כי הברון היה עקשן, והגיב בזעם אלים ובלתי נשלט כאשר לא הסכימו עמו.

כרוח רפאים אנשים רבים פחדו ממנו, וגם רוחות הרפאים שמרו ממנו מרחק. עם זאת, נראה כי יש לו יחסים חמימים ואולי אף ידידותיים, עם סר ניקולס דה מימזי פורפינגטון (אם כי ייתכן שגם סר ניקולס מפחד מעט מהברון, כפי שטרח לציין זאת רון וויזלי). נראה כי הברון חסר סבלנות כלפי פיבס, אשר מפחד ממנו, שכן הוא אינו מוכן לקבל את התנהגותו הלא-מתורבתת. הברון אף הטיל וטו בדיון לגבי נוכחותו של המפחידן בסעודת פתיחת השנה והחליט לא לאפשר לו להיות נוכח בסעודה. נראה כי לברון יש גם גאוות יחידה כלפי ביתו, סלית'רין, שכן לפני הגיעו של הארי פוטר להוגוורטס, סלית'רין החזיקה בגביע הבתים שש שנים ברציפות, והברון הפך ל"כמעט בלתי-נסבל" כפי שמספר סר ניקולס. 

מאחורי הקלעים

• בעיבוד הקולנועי של הארי פוטר ואבן החכמים  הברון המגואל מגולם ע"י טרנס ביילר.
• בתרגום הוולשי לספרי הארי פוטר, הברון המגואל נקרא "וואלדו". 
• בסרטים, הברון המגואל מוצג כדמות די עליזה, בניגוד בולט לתיאורו הקודר בספרים.
• הכינוי "הברון המגואל" מעלה בעיה אנכרוניסטית. הפיאודליזם לא הגיע לאיים הבריטיים עד לאחר הכיבוש הנורמני בשנת 1066, כלומר לא היו ברונים עד אותה שנה (אלא אם הברון מת תוך זמן קצר לאחר הכיבוש). עם זאת, ייתכן כי הכינוי "הברון המגואל" דבק בו עם השנים והוא לא היה ברון בעודו בחיים.