הוגוורטס: תולדות הוא ספר העוסק בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות ובהיסטוריה שלו שנכתב על ידי בתחולדה בגשוט . הוא היה הספר האהוב על הרמיוני גריינג'ר ולעיתים קרובות היא ציינה עובדות ממנו על הוגוורטס; למשל שתקרת האולם הגדול מכושפת כדי להראות את מזג האוויר בחוץ, העובדה שאינך יכול להתעתק מהוגוורטס או אליה ושמכשירים אלקטרוניים אינם פועלים בשטחה.
הספר היה פופולרי במיוחד בשנת הלימודים השנייה של הארי פוטר , כאשר כל העותקים בספרייה נחטפו מהמדפים בשל פתיחתו המחודשת של חדר הסודות. דבר זה גרם להרמיוני תסכול רב, משום חיבתה הרבה אליו והעובדה שרצתה לעיין בו, דבר שלא התאפשר מכיוון שהשאירה את העותק הפרטי שלה בביתה (עקב חוסר מקום מרוב ספריו של גילדרוי לוקהרט). למרות זאת, הרמיוני הראתה תסכול רב מהספר בשנתה הרביעית מכיוון שלא איזכר את ההעסקה של גמדוני-בית בהוגוורטס, עד שהתעצבנה והציעה מספר כותרות טיפשיות חלופיות לספר, כגון קיצור תולדות הוגוורטס או קיצור משוחד ובררני מאוד של תולדות הוגוורטס, שמדלג על כמה מהפרקים הפחות נעימים בחיי בית הספר.
ב1997, הרמיוני שקלה אם לקחת את הספר כשארגנה את הציוד שלהם לקראת המסע למציאת ההוקרוקסים. זה היה אחד מהספרים שהחליטה לקחת עמה, ופסקה שהיא "לא תרגיש נוח" אם לא יהיה לה אותו לצידה.
הוגוורטס נחבאת לעיני מוגלגים. אם מוגל מסתכל על הוגוורטס, הוא יראה חורבה ישנה ושלט בו כתוב: סכנה, שמור מרחק.
טכנולוגיה מוגלגית, כגון טלפונים ומחשבים, אינם פועלים בשטח הוגוורטס.
בנים אינם מורשים להיכנס למעונות הבנות; אם ינסו לעלות במדרגות הן יהפכו למגלשה.
מנהלי בתי הספר המשתתפים בטורניר הקוסמים המשולש יושבים בצוות תמיד, כי שלושתם נפצעו בטורניר של 1792, בהשתוללות של מפלצת מסוג קוקטריס שהנציגים היו אמורים ללכוד .
תוכן שלא נכלל[]
""בכל אלף ויותר עמודי הספר הוגוורטס: תולדות לא מוזכר ולו פעם אחת שכולנו משתפים פעולה בדיכוי של מאה עבדים!"
טקס המיון, או לפחות מהלכו של טקס המיון, שכן הרמיוני גריינג'ר הייתה לחוצה ולא ידעה כלל במה הטקס הכרוך למרות שקראה את כל הספר עוד לפני תחילת שנתה הראשונה בהוגוורטס.
סביר להניח שחדר הנחיצות אינו מוזכר בספר, כי אז הרמיוני גריינג'ר הייתה מציעה אותו כחדר לשימושו של צ"ד ולא דובי גמדון-הבית.
מאחורי הקלעים[]
ג'יי.קי.רולינג נשאלה פעם בראיון האם הארי ורון אי פעם יקראו את הוגוורטס: תולדות. היא ענתה: "אף פעם. זו ממש מתנה בשבילי, כי כל הצגת המידע יכולה להתבסס על זה, כמו "מתי אתם מתכוונים לקרוא אותו?" ואז הרמיוני כבר תסביר הכל לקורא, לכן אסור לי לתת להם לקרוא אותו לעולם".
