הויקיפוטר כוללת פרטים חושפניים וספויילרים על הסדרה. קרא על הסיכון שלך!הודעות הקבלה לבתים בפוטרמור כוללות מידע על כל אחד מהבתים בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות. הודעות הקבלה הופיעו בעבר באתר פוטרמור, והן מהוות מידע קאנוני לכל דבר. להלן תרגום ההודעות לעברית.[1]
גריפינדור[]
חדר המועדון של גריפינדור
ברכות! אני המדריך פרסי וויזלי, ואני שמח לקבל את פניכם לבית גריפינדור. סמל הבית שלנו הוא האריה, האמיץ מכל היצורים. צבעי הבתים הם אדום וזהב, וחדר המועדון שלנו נמצא במגדל גריפינדור. זה, בלי תחרות, הבית הכי טוב בהוגוורטס. כל האמיצים והנועזים היו אצלנו – לדוגמא: אלבוס דמבלדור! כן, דמבלדור בכבודו ובעצמו, הקוסם הגדול ביותר בכל הזמנים, היה בגריפינדור! אם זה לא מספיק לכם, אני לא יודע מה כן.
אני לא אעכב אתכם, שכן כל מה שאתם צריכים לעשות כדי ללמוד עוד על הבית שלכם הוא לעקוב אחרי הארי פוטר וחבריו בעודי מוביל אותם למעונות שלהם.
תהנו מהזמן שלכם בהוגוורטס – אבל איך אפשר שלא? הצטרפתם לבית הכי טוב בבית הספר לדעתי .גריפינדור זה הבית המושלם
הפלפאף[]
ברכותי! אני המדריך גבריאל טרומן, ואני שמח לקבל את פניכם לבית הפלפאף. סמל הבית שלנו היא הגירית, חיה אשר נוטים לזלזל בערכה, שכן היא חיה לה בשקט עד לרגע בו היא מותקפת, כאשר מתגרים בה היא יכולה להילחם בחיות הגדולות ממנה בהרבה, אפילו זאבים. צבעי הבית הם צהוב ושחור, וחדר המועדון שלנו ממוקם קומה אחת מתחת לקרקע, במסדרון של המטבחים.
עכשיו, יש כמה דברים שכדאי לדעת על בית הפלפאף. ראשית, בוא נדבר על המיתוס הנצחי, שאנחנו הבית הכי פחות חכם. טעות. הפלפאף הוא ללא ספק הבית הכי פחות רברבן, אבל יצאו ממנו לא פחות קוסמים ומכשפות מוכשרים מאשר מהבתים האחרים.
רוצים הוכחה? קחו למשל את גרוגן סטאמפ, אחד משרי הקסמים הפופולריים ביותר בכל הזמנים. הוא היה בהפלפאף – כמו גם השרים המוצלחים ארטמסיה לופקין ודגאלד מקפייל. וישנו כמובן המומחה ליצורים קסומים, ניוט סלמנדרה; ברידג'ט וונלוק, הכשפומטיקאית הנודעת מהמאה ה-13 אשר גילתה לראשונה את יכולותיו הקסומות של המספר שבע, והנגיסט איש וודקראפט, הקוסם שייסד את עיירת הקוסמים הוגסמיד, אשר שוכנת קרוב מאוד לבית הספר הוגוורטס. כולם הפלפאף.
אז, כפי שאתם מבינים, תרמנו את חלקנו ואף יותר בכל הנוגע לקוסמים ומכשפות חזקים, מבריקים ונועזים, אבל, רק מפני שאנו לא משוויצים בזה, אנו לא מקבלים את הקרדיט המגיע לנו. תלמידי רייבנקלו, בפרט, מניחים תמיד כי כל הישג מרשים בהכרח יש לזקוף לבית שלהם. נכנסתי לצרה גדולה בשנתי השלישית אחרי שנלחמתי בדו-קרב מול מדריך ברייבנקלו שהתעקש שברידג'ט וונלוק השתייכה לבית שלו, ולא שלי. הייתי אמור לקבל שבוע של עונשים, אבל פרופסור ספראוט שחררה אותי עם אזהרה וקופסא של קרח-קוקוס.
תלמידי הפלפאף הם אמינים ונאמנים. אנחנו אמנם שקטים, אבל אם יחצו את הקו, כמו הסמל שלנו, הגירית, נגן על עצמנו, על חברינו ועל משפחותינו מול כל מי שיבוא. איש לא מאיים עלינו.
עם זאת, זה נכון שתלמידי הפלפאף מתקשים בתחום אחד. אנחנו הבית שיצאו ממנו הכי מעט קוסמים אפלים. כמובן, הייתם מצפים שמסלית'רין יצאו חורשי-רע על ימין ועל שמאל, שכן נראה כי הם מעולם לא שמעו על משחק הוגן ותמיד יעדיפו רמאות על פני עבודה קשה, אבל אפילו גריפינדור (הבית שאנחנו הכי מסתדרים איתו) הניב מספר טיפוסים מפוקפקים.
חדר המועדון של הפלפאף
מה עוד אתם צריכים לדעת? אה כן, הכניסה לחדר המועדון מוסתרת בערמה של חביות גדולות בפינה בצד הימני של המסדרון המוביל למטבחים. נקשו על החבית השנייה מלמטה, באמצע השורה השנייה, לפי המקצב של "הלגה הפלפאף", והמכסה ייפתח. אנו גם הבית היחיד בהוגוורטס בעל מנגנון הגנה נגד פורצים. אם מקישים על החבית הלא-נכונה, או אם לא עושים זאת בקצב הנכון, חוטפים שפריץ של חומץ. תוכלו לשמוע כיצד בתים אחרים מתרברבים באמצעי האבטחה שלהם, אבל למען האמת, במשך יותר מאלף שנים, חדר המועדון של הפלפאף מעולם לא נחשף לאנשים מבחוץ. כמו הגירית, אנו יודעים היטב להוריד פרופיל- וכיצד להגן על עצמנו.
לאחר שפתחתם את החבית, זחלו פנימה ולאורך המעבר שמאחוריה, ותגיעו לחדר המועדון הנעים ביותר בהוגוורטס. הוא עגול וארצי ובעל תקרה נמוכה; הוא תמיד מרגיש שטוף שמש, וחלונותיו העגולים משקיפים על המדשאות והפרחים. בחדר הרבה נחושת מבריקה ומגוון צמחים, הנתלים מהתקרה או מונחים על אדן החלון. ראש הבית שלנו, פרופסור פומונה ספראוט, היא גם ראש המחלקה לתורת-הצמחים, והיא מביאה את זני הצמחים המעניינים ביותר (חלקם גם יודעים לדבר ולרקוד) לקשט את החדר - זו אחת הסיבות לכך שתלמידי הפלפאף לרוב טובים מאוד בתורת-הצמחים. הכורסאות והספות המרופדות שלנו נושאות צבעי שחור צהוב, ולחדרי השינה ניתן להיכנס דרך הדלתות העגולות שבקירות חדר המועדון. מנורות נחושת מפזרות אור חמים על מיטות האפיריון, אשר כולן מגיעות עם שמיכות טלאים, וישנם גם מחממי-מיטה מנחושת, למקרה וקר ברגליים.
רוח הבית שלנו היא הידידותית מכולם: הכומר השמן. אתם תזהו אותו בקלות; הוא שמנמן ולובש גלימת כומר, והוא תמיד שמח לעזור במקרה והלכתם לאיבוד או נתקלתם בבעיה.
אני חושב שזה כמעט הכל. אני חייב לומר, אני מקווה שחלק מכם טובים בקווידיץ'. הפלפאף לא הצליחה כפי שהיינו רוצים בטורניר הקווידיץ' לאחרונה.
אתם תישנו בלי בעיה. אנו מוגנים מפני סערות ורוחות במעונות שלנו. לעולם אין לנו את הלילות הקשים אשר לפעמים חווים במגדלים.
ושוב, ברכותיי על כך שהצטרפתם לבית הידידותי, ההגון והעיקש מכולם.
רייבנקלו[]
ברכות! אני המדריך רוברט היליארד, ואני שמח לקבל את פניכם לבית רייבנקלו. סמל הבית שלנו הוא הנשר, אשר דואה היכן שאחרים לא יכולים לטפס; צבעי הבית הם כחול וברונזה, וחדר המועדון שלנו נמצא בראש מגדל רייבנקלו, מאחורי דלת בעלת מקוש מכושף. החדר העגול שזור בחלונות מקושתים אשר משקיפים על שטח בית הספר: האגם, היער האסור, מגרש הקווידיץ' וגינת בית הספר. לאף בית אחר אין נוף מדהים כל-כך.
חדר המועדון של רייבנקלו
מבלי להשוויץ, זה הבית שבו נמצאים הקוסמים והמכשפות החכמים ביותר. מייסדת הבית, רוונה רייבנקלו, קידשה את הלמידה מעל לכל – וכך גם אנחנו. בניגוד לבתים האחרים, שדאגו כולם לכניסה מוסתרת לחדר המועדון שלהם, לנו אין צורך בכך. הדלת לחדר המועדון ממוקמת בראש גרם מדרגות לולייני. לדלת אין ידית, אלא מקוש ברונזה מכושף בצורה של נשר. כאשר מקישים על הדלת, המקוש ישאל אתכם שאלה, ואם תענו עליה נכון, תוכלו להיכנס. מחסום פשוט זה מנע כניסת זרים במשך כמעט אלף שנים.
חלק מתלמידי השנה הראשונה מפחדים לענות על חידות הנשר, אבל אל דאגה. תלמידי רייבנקלו לומדים במהירות, ובקרוב אתם תהנו מהאתגרים שמציבה הדלת. אין זה חריג לפגוש עשרים אנשים עומדים מחוץ לדלת חדר המועדון, מנסים לענות על החידה היומית יחד. זו דרך נהדרת להכיר תלמידי רייבנקלו משנים שונות, וללמוד מהם – אם כי זה עלול להיות מעט מעצבן כשאתם בדיוק ממהרים לקחת את מדי הקווידיץ' ששכחתם בחדר. למעשה, עצתי אליכם היא לוודא שלוש פעמים שיש לכם בתיק את כל מה שאתם צריכים לפני שאתם יוצאים ממגדל רייבנקלו.
עוד דבר מגניב בקשר לרייבנקלו הוא שהאנשים שלנו הם העצמאיים ביותר – חלקם אף יקראו לעצמם אקסצנטריים. גגאונות לעתים קרובות לא הולכת יד ביד עם המיינסטרים, ובניגוד לבתים אחרים שאותם נוכל להזכיר, אנחנו חושבים שיש לכם את הזכות להתלבש איך שאתם אוהבים, להאמין במה שאתם רוצים, ולומר את מה שאתם מרגישים. אנחנו לא נרתעים מאנשים שלא הולכים בתלם; להפך, אנחנו מעריכים אותם!
ואם כבר מדברים על אקסצנטריים, אתם תאהבו את ראש הבית שלנו, פרופסור פיליוס פליטיק. לעתים רבות אנשים ממעיטים בערכו, בגלל שהוא באמת קטנטן (אנחנו חושבים שהוא חצי גובלין, אבל אף פעם לא העזנו לשאול), ויש לו קול צייצני, אבל הוא אמן הלחשים הטוב ביותר בעולם כולו. דלת המשרד שלו תמיד פתוחה לכל תלמיד רייבנקלו עם בעיה, ואם אתם ממש מצוברחים הוא יוציא את העוגיות הקטנות הטעימות שהוא שומר בקופסאת פח ויגרום להם לרקוד ריקוד קטן בשבילכם. למעשה, שווה להעמיד פנים שאתם עצובים רק כדי לראות אותם מרקדים.
לבית רייבנקלו יש היסטוריה מפוארת. מרבית הממציאנים הגדולים ביותר השתייכו לבית שלנו, לרבות פרפטואה פאנקורט, ממציא הלונסקופ, לברן דה מונמורנסי, חלוץ דגול בתחום שיקויי האהבה, ואיגנטיה ווילדסמית', ממציאת אבקת הפלו. בין שרי הקסמים הידועים שהשתייכו לרייבנקלו נמנית מיליסנט בגנולד, אשר הייתה בשלטון בלילה שבו הארי פוטר שרד את קללתו של אדון האופל, ואישרה לקוסמים ולמכשפות לצאת לחגוג בכל רחבי בריטניה באומרה, "אני מכריזה על זכותינו הבלעדית לחגוג". היה גם השר לורקאן מקליירד, שהיה קוסם מבריק, אבל העדיף לתקשר באמצעות עננות עשן שהפריח משרביטו. ובכן, אמרתי לכם שיש אצלנו גם טיפוסים אקסצנטריים. למעשה, אנחנו גם הבית שהעניק לעולם הקוסמים את יוריק המוזר, שנהג לחבוש מדוזה ככובע. הוא הפאנץ' ליין של הרבה בדיחות קוסמים.
באשר לקשרים שלנו עם שלושת הבתים האחרים: ובכן, בוודאי שמעתם על סלית'רין. הם לא כולם רעים, אבל כדאי לעמוד על המשמר עד שתכירו אותם היטב. יש להם מסורת ארוכת-שנים של לעשות כל מה שנדרש כדי לנצח – אז תיזהרו, במיוחד במשחקי קווידיץ' ומבחנים.
תלמידי גריפינדור הם בסדר. אם יש לי איזושהי ביקורת, הייתי אומר שגריפינדור נוטים להשוויץ. הם גם משמעותית פחות סובלניים מאיתנו כלפי אנשים שהם שונים; למעשה, ידוע שהם נהגו לספר בדיחות על תלמידי רייבנקלו שפיתחו עניין בריחוף, או בשימושים הקסומים האפשריים של נזלת טרול, או בעתידיצה, שהיא שיטה לגילוי-עתידות באמצעות ביצים. בתלמידי גריפינדור נעדרת הסקרנות האינטלקטואלית שלנו יש, וכן לנו אין בעיה אם תבחרו להעביר ימים ולילות בשבירת ביצים בפינת חדר המועדון בעודכם כותבים את הנבואות שלכם לפי הדרך שבה החלמון נפל. למעשה, כנראה תמצאו מספר אנשים שיעזרו לכם.
באשר לתלמידי הפלפאף, ובכן, אף אחד לא יכול לומר שהם לא אנשים נחמדים. למען העמת, חלקם הם האנשים הנחמדים ביותר בבית הספר. בואו רק נאמר שאתם לא צריכים לדאוג לגביהם יותר מדי בכל הנוגע לתחרותיות בתקופת הבחינות.
אני חושב שזה כמעט הכל. אה כן, רוח הבית שלנו היא הגבירה באפור. רוב בית הספר חושב שהיא לעולם אינה מדברת, אבל היא כן תדבר עם תלמידי רייבנקלו. היא שימושית במיוחד אם הלכתם לאיבוד, או אם איבדתם משהו.
אני בטוח שיהיה לכם לילה טוב. המעונות שלנו נמצאים בצריחים של המגדל הראשי; מיטות האפיריון מכוסות בשמיכות משי כחולות כלילה וצלילי הרוח השורקת ליד החלונות מרגיעים מאוד.
ושוב: ברכותיי על הצטרפותכם לבית החכם, המשונה והמעניין ביותר בהוגוורטס.
סלית'רין[]
ברכות! אני המדריכה גמה פארלי, ואני שמחה לקבל את פניכם לבית סלית'רין. סמל הבית שלנו הוא הנחש, החכם מכל היצורים. צבעי הבית שלנו הם ירוק איזמרגד וכסף, וחדר המועדון שלנו ממוקם מאחורי כניסה נסתרת למטה במרתפים. כפי שתראו, חלונות החדר משקיפים על מעמקי אגם הוגוורטס. לעתים קרובות אנו רואים את הדיונון הענק שוחה לו – ולפעמים יצורים מעניינים אף יותר. אנו אוהבים את האווירה של ספינה טרופה ומסתורית מתחת למים.
עכשיו, ישנם כמה דברים שכדאי שתדעו על סלית'רין – וכמה דברים שמוטב שתשכחו.
ראשית, בואו נפריך כמה מיתוסים. ייתכן ושמעתם שמועות לגבי בית סלית'רין – שכולנו בקטע של אמנויות האופל, ושנדבר איתכם רק אם סבא-רבא-רבא שלכם היה קוסם מפורסם, ושטויות כאלה. ובכן, לא כדאי לכם להאמין לכל דבר שתשמעו מפי הבתים המתחרים. אני לא מכחישה שתרמנו את חלקנו בכל הנוגע לקוסמים אפלים, אבל כך גם שלושת הבתים האחרים – הם פשוט לא אוהבים להודות בכך. וכן, אנו נוטים לקבל לפי המסורת תלמידים אשר הגיעו משושלות ארוכות של מכשפות וקוסמים, אבל כיום תמצאו תלמידים רבים בסלית'רין שיש להם לפחות הורה אחד מוגל.
הנה עובדה לא ידועה ששלושת הבתים האחרים לא מזכירי הרבה: מרלין היה בסלית'רין. כן, מרלין בכבודו ובעצמו, הקוסם המפורסם ביותר בהיסטוריה! הוא למד את כל מה שהוא ידע ממש בבית הזה! תרצו ללכת בעקבות מרלין? או שאולי תעדיפו לשבת מאחורי שולחן ישן כמו בוגר הפלפאף המהולל, אגלנטין פאפט, ממציא הסמרטוט האוטו-סבוני?
ככה חשבתי.
טוב מספיק דיברתי על מה שאנחנו לא. בואו נדבר על מה שאנחנו כן, הבית המגניב והחד ביותר בהוגוורטס. אנחנו משחקים כדי לנצח, מפני שאכפת לנו מהכבוד והמסורת של סלית'רין.
אנחנו גם מקבלים כבוד מעמיתנו ללימודים. נכון, ייתכן שחלק מהכבוד מהול בפחד, בגלל המוניטין האפל שלנו, אבל אתם יודעים מה? זה יכול להיות כיף, לצבור מוניטין מללכת בדרך הפרועה. שלחו מספר רמזים לכך שיש לכם גישה לספרייה שלמה של קללות, ונראה אם למישהו יתחשק לגנוב לכם את הקלמר.
אבל אנחנו לא אנשים רעים. אנחנו כמו הסמל שלנו, הנחש: חלקלקים, עוצמתיים, ולעתים קרובות לא-מובנים נכון.
לדוגמא, אנחנו, תלמידי סלית'רין, דואגים לחברי הבית שלנו – שזה יותר ממה שתוכלו להגיד על תלמידי רייבנקלו. חוץ מלהיות חבורת החרשנים הכי גדולה שאי פעם פגשתם, תלמידי רייבנקלו ידועים בכך שהם דורכים אחד על השני כדי להשיג ציונים טובים, בעוד שאנו בסלית'רין אחוות אחים ואחיות. מסדרונות הוגוורטס יכולים להציב הפתעות לאלו שאינם זהירים, ואתם תשמחו שיש לכם את הנחשים לצידכם בעודכם מסתובבים ברחבי בית הספר. מבחינתנו, ברגע שהפכתם לנחש, אתם חלק מאיתנו – חלק מהאליטה.
אתם יודעים מה סלזאר סלית'רין חיפש בתלמידים שלו? זרעים של גדולה. אתם נבחרתם לבית הזה מכיוון שיש בכם את הפוטנציאל להיות גדולים, במובן האמיתי של המילה. נכון, ייתכן ותראו מספר אנשים יושבים בחדר המועדון ותחשבו שהם לא נועדו לשום גדולה. ובכן, תשמרו את זה לעצכם. אם מצנפת המיון שמה אותם כאן, סימן שיש בהם משהו, ואל תשכחו את זה.
ואם כבר דיברנו על אנשים שלא נועדו לגדולות, עוד לא דיברתי על גריפינדור. עכשיו, אנשים רבים אומרים שסלית'רין וגריפינדור מייצגים שני צדדים של אותו מטבע. אישית, אני חושבת שתלמידי גריפינדור הם לא יותר מחיקוי של סלית'רין. אמנם, יש הטוענים כי סלזאר סלית'רין וגודריק גריפינדור העריכו את אותו סוג של תלמידים, אז אולי אנו יותר דומים מכפי שהיינו מעדיפים לחשוב. אבל זה לא אומר שאנחנו מסתחבקים עם תלמידי גריפינדור. הם אוהבים להיכנס בנו רק קצת פחות משאנחנו אוהבים להיכנס בהם.
חדר המועדון של סלית'רין
מספר דברים נוספים שכדאי שתדעו: רוח הבית שלנו היא הברון המגואל. אם תמצאו חן בעיניו הוא לפעמים יסכים להפחיד אנשים בשבילכם. רק אל תשאלו אותו מדוע הוא מגואל בדם; הוא לא אוהב את זה.
הסיסמא לחדר המועדון משתנה כל שבועיים, שימו עין על לוח המודעות. אף פעם אל תכניסו מישהו מבית אחר לחדר המועדון שלנו וגם אל תגלו את הסיסמא. אף תלמיד חיצוני לא נכנס לחדר המועדון במשך יותר משבע מאות שנה.
טוב, נראה לי שזה הכל בינתיים. אני בטוחה שתאהבו את המעונות. אנו ישנים במיטות אפיריון עתיקות בעלות כילות משי ירוקות, וכיסויי מיטה ברקמת כסף. את הקירות מכסים שטיחי קיר מימי-הביניים המספרים את הרפתקאותיהם של בוגרי סלית'רין מפורסמים, ופנסי כסף משתלשלים מהתקרה. אתם תישנו טוב; זה מאוד מרגיע, להקשיב למי-האגם המלטפים את החלונות.